שגריר רוסיה בארצות הברית
 | |
 | |
| איוש נוכחי | אנטולי אנטונוב |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 21 באוגוסט 2017 |
| דרכי מינוי | מינוי בצו נשיאותי |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| כפוף | לשר החוץ |
| מעון |
בית פולמן, רחוב 16 צפון מערב, וושינגטון הבירה 38°54′16″N 77°2′9″W / 38.90444°N 77.03583°W |
| מושב המשרה | שדרות וויסקונסין 2650, וושינגטון |
| ייסוד המשרה | 17 באוגוסט 1808 |
| איוש ראשון | אנדריי דשקוב |
| http://www.russianembassy.org | |
  | |
שגריר רוסיה בארצות הברית הוא הנציג הרשמי של הפדרציה הרוסית בארצות הברית. השגריר הראשון של ארצות הברית ברוסיה היה אנדריי דשקוב שכיהן כשגריר בשנים 1808–1817.
השגריר הנוכחי מאז אוגוסט 2017 הוא אנטולי אנטונוב.
בית פולמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – שגרירות רוסיה בוושינגטון |
בית פולמן הוא שמו ההיסטורי של בית אשתו של ג'ורג' פולמן וכיום משמש כמעון המגורים של שגריר רוסיה בארצות הברית (The Russian ambassador's residence in Washington, D.C.). הבניין ממוקם ברחוב 16 צפון מערב 1125 בוושינגטון הבירה. הוא נבנה בשנת 1910 כביתה של אשת התעשיין ג'ורג' פולמן.
הבניין שימש כביתם של פרנק לואדן ונטלי האריס, רעייתו של המהנדס ג'ון הייס האמונד. בשנת 1913 הפך הבית לשגרירות הרוסית בוושינגטון הבירה והמבנה שימש כשגרירות רוסיה וברית המועצות עד שנת 1994 עת עברה השגרירות למבנה חדש ומבנה זה הפך למעון המגורים של השגריר.
בתקופת המלחמה הקרה היה נתון הבית למעקב שירותי הביון האמריקאים, לאחר שחשודים רבים בריגול נכנסו לשגרירות לצורך העברת מידע חשאי לידי הסובייטים, כדוגמת ג'ון אנתוני ווקר ורונלד פלטון שמכרו סודות לסובייטים.[1]
בשנת 1989 נערך טקס קבלת פנים בשגרירות לסופר טום קלנסי ולמוזמנים נוספים.[2] בשנת 1991 נערכו הפגנות בשערי השגרירות על רקע כניסת כוחות צבא סובייטים לליטא שביקשו למנוע את הכרזת העצמאות של ליטא.[3]
השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגרירות רוסיה בארצות הברית (Посольство Российской Федерации в США) היא מבנה בשדרות ויסקונסין 2650 צפון מערב בוושינגטון הבירה.[4][5]
השגרירות נמצאת בגבעות אלטו, שטח שהוחכר לידי ממשלת ברית המועצות למשך 85 שנה על פי הסכם שנחתם בשנת 1967 בין ברית המועצות לארצות הברית. ב-1972 נחתם הסכם דומה עם תנאים דומים לצורך שגרירות ארצות הברית במוסקבה בארבאט.
בניין השגרירות תוכנן על ידי האדריכל הסובייטי מיכאיל פוסוחין ועיצובו הושפע ממבנה ארמון הקרמלין הגדול וממבנים שונים במוסקבה. בית המגורים, בית הספר, גן הילדים ומתחמי הספורט נבנו בשנת 1970. בשנת 1985 הושלמה הבנייה.
בשנות ה-80, ה-FBI וה-NSA בנו תעלה מתחת לשגרירות לצורך איסוף מודיעין, אך בסופו של דבר לא נעשה שימוש בתעלה לצורך זה, לאחר שסוכן ה-FBI רוברט הנסן חשף את תוכנית בניית התעלה לקג"ב.[6][7] בשנת 1985 המרגל ויטלי יורצ'נקו הסגיר עצמו חזרה לידי הקג"ב כשנכנס בשערי השגרירות.[8][9][10]
בספטמבר 1994, בעת ביקורו של נשיא רוסיה בוריס ילצין בארצות הברית, הוא חנך יחד עם נשיא ארצות הברית ביל קלינטון את המבנה החדש של השגרירות הרוסית ומאז שוכנת שם השגרירות, ואילו מבנה השגרירות ברחוב 16 צפון מערב 1125 בוושינגטון הפך למעון המגורים של השגריר.
עקב חוסר שביעות רצון ציבורית ממדיניות החוץ הרוסית, מול שערי השגרירות נערכו הפגנות ומחאות שונות נגד הממשל הרוסי.[11][12][13][14][15][16]
שגרירי רוסיה בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגרירי האימפריה הרוסית בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | דיוקן | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| אנדריי דשקוב | 17 באוגוסט 1808 - מרץ 1811 | ||
| פיודור פאלן | 1 באפריל 1809 - יולי 1811 | ||
| אנדריי דשקוב | 11 ביולי 1811 - 13 במאי 1817 | ||
| פיוטר פולטיקה |  |
1817 - 1822 | |
| פיודור טייל ואן סראסקרקן |  |
1822 - 1826 | |
| פאבל קרידנר | 1826 - 1837 | ||
| אלכסנדר בודיסקו | 1837 - 11 בינואר 1854 | נפטר בעת מילוי תפקידו | |
| אלכסנדר מדם | 9 בפברואר 1854 - מרס 1854 | מונה רשמית, אך עקב פרוץ מלחמת קרים לא נסע לארצות הברית | |
| אדוארד דה סטייקל |  |
12 במרס 1854 - 20 בפברואר 1869 | |
| קונסטנטין קטקאזי | 1869 - 1872 | ||
| הנריך אופנברג | 18 בינואר 1872 - 1 בפברואר 1875 | ||
| ניקולאי שישקין |  |
25 במרץ 1875 - 14 ביוני 1880 | לימים כיהן כשר החוץ הרוסי |
| מיכאיל ברתולומיי | יוני 1880 - 12 בינואר 1882 | ||
| קארל סטרובה | ינואר 1882 - יולי 1892 | ||
| גריגורי קנטאקוזן | 28 ביולי 1892 - 31 באוקטובר 1895 | ||
| ארנסט קוצבו | 31 אוקטובר 1895 - 28 באוקטובר 1897 | ||
| הרוזן ארתור קאסיני |  |
6 בנובמבר 1897 - 1904 | |
| רומן רוזן |  |
1904 - 1911 | |
| גאורגי בחמטייב |  |
1911 - 3 במרץ 1917 | |
| בוריס בחמטייב |  |
מרץ 1917 - 30 ביוני 1922 | כיהן כנציג ממשלת המעבר הרוסית בארצות הברית וממונה על היחסים |
שגרירי ברית המועצות בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | דיוקן | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| מקסים ליטבינוב |  |
1918 - 1919 | כיהן כנציג דיפלומטי של רוסיה הסובייטית. לימים מונה לתפקיד שר החוץ הסובייטי |
| לודוויג מרטנס | מרץ 1919 - ינואר 1921 | ||
| בוריס סקווירסקי | 1921 - 1933 | נציג דיפלומטי של רוסיה הסובייטית וברית המועצות | |
| אלכסנדר טרויאנובסקי | 20 בנובמבר 1933 - 1 באוקטובר 1938 | שגריר ברית המועצות הראשון, לאחר שכוננו יחסים בין המדינות | |
| קונסטנטין אומאנסקי | | 11 במאי 1939 - 5 בנובמבר 1941 | קודם לכן כיהן משנת 1938 כממונה על היחסים |
| מקסים ליטבינוב | |
1941 - 1943 | חזר לארצות הברית, הפעם כשגריר ברית המועצות |
| אנדריי גרומיקו |  |
1943 - 1946 | כיהן לימים כשר החוץ הסובייטי במרבית תקופת המלחמה הקרה |
| ניקולאי נובִיקוֹב | אפריל 1946 - אוקטובר 1947 | נודע במברק נוביקוב ששלח | |
| אלכסנדר פאניושקין | 25 באוקטובר 1947 - 12 ביוני 1952 | עמד בראש ענף הביון הסובייטי בשנים 1954–1955 | |
| גאורגי זארובין | 14 ביוני 1952 - 7 בינואר 1958 | ||
| מיכאיל מנשיקוב | ינואר 1958 - 4 בינואר 1962 | כיהן כשר לקשרי מסחר | |
| אנטולי דוברינין |  |
ינואר 1962 - 19 במאי 1986 | |
| יורי דובינין | מאי 1986 - 15 במאי 1990 | כיהן כסגן שר החוץ הרוסי בשנים 1994 - 1996 | |
| אלכסנדר בסמרטניך | מאי 1990 - 15 בינואר 1991 | כיהן כשר החוץ הסובייטי בשנת 1991 |
שגרירי הפדרציה הרוסית בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | דיוקן | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|---|
| ויקטור קומפלקטוב | 15 במרץ 1991 - 24 בינואר 1992 | ||
| ולדימיר לוקין |  |
ינואר 1992 - יולי 1994 | |
| יולי וורונצוב | 23 ביולי 1994 - 16 בדצמבר 1998 | ||
| יורי אושקוב |  |
דצמבר 1999 - 31 במאי 2008 | |
| סרגיי קיסליאק | 26 ביולי 2008 - 22 ביולי 2017 | [17] | |
| דמיטרי גונצ'ר | 23 ביולי - 21 באוגוסט 2017 | ממלא מקום | |
| אנטולי אנטונוב | |
21 באוגוסט 2017 - | כיהן קודם לכן כסגן שר ההגנה וסגן שר החוץ |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שגריר רוסיה בארצות הברית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.thedctraveler.com/2006/11/come-in-from-the-cold-the-old-russian-embassy/
- ^ The New York Times, Washington Talk: The Soviet Embassy; The Thaw of Glasnost Warms Social Circuit, 15.03.1989
- ^ http://www.highbeam.com/doc/1P2-1045131.html
- ^ The Russian Federation Embassy, 2011-10-05
- ^ Embassy of the Russian Federation, Washington, DC : Reviews and maps - Yahoo! Local, Local.yahoo.com, 2011-11-18
- ^ U.S. Thinks Agent Revealed Tunnel At Soviet Embassy - New York Times, Nytimes.com, 2001-03-04
- ^ U.S. officials were given tours of Soviet Embassy spy tunnel - Washington Post, The Russia Journal, 2001-03-10
- ^ Kelly, James (2005-04-18). "The Spy Who Returned to the Cold". TIME. נבדק ב-2011-11-18.
- ^ Grass, Mike (2004-09-10). "An Obituary: Yurchenko's Au Pied du Cochon". DCist. אורכב מ-המקור ב-2013-04-24. נבדק ב-2011-11-18.
- ^ Washington, The (2002-06-06). "No secrets on cloak & dagger circuit". Washington Times. נבדק ב-2011-11-18.
- ^ "National Demonstration in Washington Protests Russian Interference in Ukraine". UCCA. 2010-06-24. אורכב מ-המקור ב-2011-10-02. נבדק ב-2011-11-18.
- ^ http://www.thedailybeast.com/articles/2012/08/13/amnesty-international-s-pussy-riot-concert-balaclavas-and-punk-rockers.html
- ^ http://wamu.org/news/12/08/17/dc_area_artists_outrage_over_pussy_riot_verdict
- ^ http://www.wjla.com/articles/2012/08/-pussy-riot-convicted-and-sentenced-washington-russian-embassy-sees-protests-78929.html
- ^ http://www.tnr.com/blog/plank/106288/pussy-riot-and-protest-legacy
- ^ Matt Cohen (17 באוגוסט 2013). "Nearly 50 People Gather for Pussy Riot Solidarity Concert at the Russian Embassy". DCist. אורכב מ-המקור ב-2013-08-27. נבדק ב-2017-02-20.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Diplomatic List: Order of Precedence and Date of Presentation of Credentials". Department of State. 29 במאי 2009.
{{cite web}}: (עזרה)